רש"י על ברכות כ״ב א

1 לא תימא – במתני' מברך אלא מהרהר:

2 עשאן ר' יהודה – לברכת המזון:

3 כהלכות ד"א – שמותר לשנותה בעל קרי כדבריו:

4 מה להלן באימה – דכתיב וירא העם וינועו וגו' שמות כ:

5 מכאן אמרו – כל הטמאים מותרים בתורה שאף הם יכולים להיות באימה וברתת אבל בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת:

6 ובועלי נדות – אם טבלו לקריין לדברי תורה הטבילה אינה עולה להם לטהרם מטומאת בועל נדה שהיא שבעת ימים אבל לתקנת עזרא עולה להם כדתנן במתניתין זב שראה קרי ונדה כו' צריכין טבילה:

7 ברגיליות – במשניות השגורות בפיו שהוא מוציאן מפיו במרוצה ואין צריך להאריך בהן:

8 שלא יציע – בטעמי פירושיהן:

9 ואינו מציע את המדרש גרסינן – מפני שצריך הוא תמיד להזכיר בו את הפסוקים שהוא דורש:

10 אזכרות – שבמקראות הנדרשים:

11 לא יכנס למדרש כל עיקר – לא להציע ולא לשנות אבל לבית המדרש הוא נכנס ושותק:

12 הלכות דרך ארץ – כגון דרכן של ת"ח שהיא ברייתא ופרק בן עזאי הנותן ארבעה דברים אל לבו:

13 מגמגם וקורא – בעל קרי היה:

14 נראה בעיני דה"ג א"ר אלעאי הלכה כו' – ולא גרסינן מסייע ליה:

15 משום רבינו – רב:

16 כי הנך תלת סבי – וכולהו לקולא:

17 אינו נוהג אלא בארץ – בשחיטת חולין יליף טעמא בפרק הזרוע:

18 חטה ושעורה וחרצן – שלשתן במפולת יד דהוו להו כלאי זרעים וכלאי הכרם כאחת:

19 לטבילותא – דבעלי קריין:

20 חד תני – בבן עזאי לחשה לתלמידים:

21 משום בטול פריה ורביה – שהיו נמנעים מתשמיש מפני טורח הטבילה:

22 שמקילין בה – במרחצאות או בנתינת תשעה קבין:

23 שמחמירין בה – בארבעים סאה:

24 של טובלי שחרין – בעלי קריין הטובלין שחרית:

25 והא איהו אמר כו' – לעיל בריש שמעתין:

26 אפשר בנתינה – תשעה קבין ואף על גב דלא תנא לקמן אלא בחולה סתם תלמידי חכמים חולים הם כדאמר במסכת נדרים דף מט: כמאן מצלינן אקצירי ואמריעי כרבי יוסי. קצירי חולין מריעי רבנן:

27 גדר גדול גדרו – במה שהצריכו בארבעים סאה:

28 שתבע אשה – אותה אשה פנויה היתה וחכמים גזרו על היחוד אף על הפנויה:

29 אתם מזלזלים – לנהוג כרבי יהודה בן בתירא:

30 אפשר במרחצאות – חמין:

31 קאי כוותך – דבעי טבילה זו במקוה כשאר טבילות:

32 באגנא דמיא – גיגית:

33 נראה בעיני דה"ג א"ר אלעאי הלכה כו' – ולא גרסינן מסייע ליה:

34 תקן חצבא – ליתן מים לתלמידים עליהם שחרית קודם קריאת התורה:

35 לא שנו – דסגי בנתינה אלא בחולה שראה קרי לאונסו:

36 המרגיל – וממשיך את הקרי עליו שמשמש מטתו:

37 אתבר חצביה – אינו צריך לנו דחולה לאונסו לא שכיח: